יום רביעי, 30 בינואר 2013

זיוה אפשטיין - אריגה בנול

אם יש משהו שמצער אותי בעולמנו הטכנולוגי והמתקדם, זה שישנן מלאכות מסורתיות שהולכות ונעלמות ובקושי נותרו אומנים מועטים שעוסקים בהן. כשהכל מתועש ומיוצר במאסות במפעלי ענק בסין ובמקומות אחרים, ההערכה שאנחנו רוכשים לבעלי מלאכה שעושים הכל במו ידיהם הופכת להיות דבר נדיר.

אחת מהאומנים הנדירים הללו היא זיוה אפשטיין. זיוה היא אורגת. לעולם האריגה הגיעה במקרה, במהלך שהות בארצות הברית. היא למדה לארוג לבד, על נולים שהורכבו בבית ועם השנים שכללה את מיומנויותיה ולמדה סוגי אריגה נוספים בבולגריה, ביפן ואפילו כאן בישוב לקייה שליד באר שבע.
חולצה אלגנטית ארוגה בנול
 

זיוה היא "מטורפת חוטים" אמיתית, כשבראש אהוביה נמצאים חוטי המשי, מהם היא אורגת צעיפים, שלים ושלל אריגים יפהפיים, צבעוניים ונעימים למגע וללבישה. ואני מעידה ממקור ראשון כמי שרכשה צעיף מ-ה-מ-ם בגוון אדום יין עשוי שילובי חוטים נפלאים.
של צמר מוהר ומשי ארוג בנול

עבור זיוה האריגה היא תהליך של בריאה, של לידה. השלב בו היא גוזרת את האריג מהנול הוא כמו רגע ניתוקו של חבל הטבור של תינוק חדש. עולם האריגה גם עשיר במיסטיקה וגדוש בסיפורים כגון סיפורה של אלת הירח האורגת כל לילה מאור הירח את אורו של היום הבא, וגם אורגת תוכן לחיי אדם,  אשת העכביש האינדאנית שגלתה את הסיבים ויצרה את הנול הראשון, והפיניקים שהאמינו שהעננים הם אריג לבן והגשם יורד כאשר האריג נפרם.

 אריג בעבודת יד בהשראת גני זן

והנה סיפור קטן ונחמד מתקופת לימודי האריגה של זיוה ביפן:
"הגעתי לקיוטו לפני כמה שנים, לבית הספר לאריגה. הגיע ראש השנה ואני שם לבד, ואיך משתפים את היפנים בחג היהודי. מצאתי בשוק המקומי דבש ותפוחים ובארוחת הצהרים ביומו של ראש השנה- הסברתי לכמה עשרות יפנים על המנהג לאכול תפוח בדבש ועל משמעותו. הטקס ריגש וזכה לתהודה ברחבי הקמפוס, הופיע בעיתון שלהם, ופתח לי צוהר ללב של כמה יפנים צעירים שהזמינו אותי למחרת בחצות לאכול אתם".
 
זיוה לא מסתפקת באריגה בלבד, והיא גם מעבירה סדנאות בהן היא מגיעה יחד עם הנול, או מארחת בביתה, ואורגת תוך כדי שהיא מספרת על העולם הקסום של האריגה.

 טווח המחירים של העבודות של זיוה בין 200-800 ₪ וניתן להשיג אותם במגוון מקומות:

  1. אצל זיוה בסטודיו במושב מגשימים.
  2. בגלריה אליט ברחוב האשל 24 יפו (שוק הפשפשים)
  3. בבוטיק קצת אחרת רחוב נגבה 36 רמת גן
  4. מחלבת שירת הרועים בכפר קיש
  5. באתר טאוס לעבודות יד
  6. בחנות שלה בETSY

 ראיתן? אהבתן? אתן יכולות ליצור קשר עם זיוה ישירות:

 זיוה אפשטיין – רחוב התמר 19 מושב מגשימים

טלפון: 03-9333316

כתובת מיל zivaepst@gmail.com

כתובת אתר  www.israelweaver.com

 

 יקירותיי, אתן מוזמנות להגיב בכיף על הפוסט, על זיוה, או על בכלל, וגם לשלוח לי המלצות על מעצבים ומעצבות ישראליים שאני בטוח אוהב ואוכל לפרגן להם כאן.

נשיבוקים
המפרגנת

 

 

יום רביעי, 16 בינואר 2013

סימון דהן - AGOL עיצוב גרפי


אני מודה. מעצבות גרפיות עושות לי את זה. היכולת להוציא אל הפועל רעיון, תפיסה, מחשבה, ולתת לו חיים של טקסטורה, צבע, צורה, כיוון וזרימה ממש מרגש אותי. ליצור לוגו או ציור יש מאין, אני פשוט מתה על זה.

מאחר ואני לא מעצבת גרפית בעצמי, כל שנותר לי הוא להעריץ את המעצבות הגרפיות באשר הן.
כמו למשל את סימון דהן.

 

סימון, בעלת המותג "Agol" מעצבת ומייצרת בעצמה, בין היתר, מגנטים משגעים אותם היא משלבת עם כרטיסי ברכה, מגבות מטבח ועוד רעיונות.

 

סימון למדה במכללת "תלתן", בה היא משמשת היום כמרצה, והעבודות שלה שואבות את השראתן מהטבע, מספרים ומגזינים בינלאומיים, וגם.... ממוזיקת זן.


העבודות של סימון משלבות בדים בטקסטורות וצבעים שונים, ניירות צבעוניים חדשים וממוחזרים וחומרים נוספים.

 
וסיפור קטן: לקוחה קנתה אצלה את סט המגבות עם המגנטים המוכר והאהוב עבור.... דודתה בת ה-90 פלוס. ומה הייתה התגובה של הדודה? שזה בדיוק הדבר שהיה חסר לה במטבח...

 
אז שתדעו לכם שלא ידעתי גם אני עד כמה דבר כל כך פרקטי כמו מגנט חזק וטוב שתופס מגבת איכותית ויפה על דלת המקרר, התנור או המדיח, יכול לשדרג את החיים במטבח, אז קניתי לי, לחמותי, לגיסתי ונרשמה
התלהבות רבה. וכמובן שמלבד הפרקטיות, העיצוב המהמם זה הרבה יותר מבונוס.

 

את המוצרים של סימון ניתן להשיג במרמלדה מרקט.

ולראות גם בפייסבוק.


ראיתן? אהבתן? אתן יכולות גם ליצור עם סימון קשר ישירות במייל:


ובטלפון:  052-3445401

יקירותיי, אתן מוזמנות להגיב בכיף על הפוסט, על סימון, או על בכלל, וכמובן לשלוח לי המלצות על מעצבים ומעצבות ישראליים שאני יכולה לאהוב ולפרגן להם כאן.

נשיבוקים,

המפרגנת

יום רביעי, 9 בינואר 2013

מירי כהן - מיקמייק טקסטיל

אני מתה על טקסטיל. בדים, חוטים, צמר, עושים לי את זה בגדול. סיבוב בנחלת בנימין זה מבחינתי יום כיף שאני יודעת איפה מתחיל ולא יודעת איפה יסתיים ועם כמה מטרים של בדים מדליקים ומיוחדים אסחב הביתה.
כמובן שחוץ מלמשש אותם, להתלהב שוב ושוב מהדוגמאות והצבעים, לרוב הם נשארים בארון עד שנופלת המוזה מה לעשות איתם.
ולכן אני עוד יותר מתה על מעצבות שיודעות מה לעשות עם טקסטיל, ויותר מכך - עם שאריות בדים.


אחד משילובי הצבעים האהובים עליי


כזאת היא מירי כהן, בעלת המותג "מיקמייק" (Mikmake).
מירי, אמא לארבעה, עבדה כל חייה כשכירה, ורק כאשר הילדים גדלו, החליטה לעשות את הצעד הנועז ולפתוח עסק עצמאי. כמה מוכר, נכון?


סט מתוק של שטיחון וסלסלה


בתחילה פתחה חנות אינטרנטית שבה מכרה מתנות תפורות לבית ולילדים, אבל כמו כל אמנית, מהר מאד גילתה עולמות חדשים של יצירה, ובראשם הסריגה - והתמכרה.

היא התחילה למכור את העבודות הסרוגות שלה: שטיחים סרוגים בעבודת יד מחוטי טריקו, סלסלות ושרשראות/צעיפי בד הנעשים באהבה רבה. יתר על כן, רוב המוצרים נעשים על ידי מירי בהתאמה אישית של גודל וצבע לפי צרכי הלקוח.


שרשרת בד מעוצבת

 
לפני כשנה מירי התחילה גם ללמד ולהעביר סדנאות וכך היא מסתובבת בכל הארץ ומלמדת נשים ונערות לסרוג מחוטי טריקו. מירי אומרת כי מבחינתה הסריגה היא סוג של מדיטציה, מרגיעה כל כך וממכרת. 


שטיחון בונבון לחדר של ילדה. ממש מתוק.
ומה יותר משמח מורה מאשר לראות את התלמידות שלה יוצאות עם תוצרים וזאת אחרי שלא ידעו לסרוג קודם לכן כלל! 


סדנאות של מירי
מירי עובדת בעיקר עם בדים רכים, ותורמת את תרומתה לאיכות הסביב על ידי עבודה עם עודפים ממפעלי טקסטיל.

את ההשראה היא מקבלת בעיקר מהטבע. כמובן שזאת ההשראה הגדולה ביותר אם את גרה, כמו מירי, באזור ירושלים, במקום קסום, בתוך ואדי טבול בעצי זית ושקדיות.

 
 
טווח המחירים של המוצרים מתחיל ב- 50 ₪ לסלסלה לטישו ועולה על פי המוצר והדרישה העיצובית.
את היצירות של מירי, כמו גם עבודות בהזמנה אישית, ניתן לרכוש בחנות שלה במרמלדה מרקט 

ויש גם גלריה יפה בדף הפייסבוק שלה

ראיתן? אהבתן? אתן יכולות ליצור קשר עם מירי ישירות:
טל. 054-3969940 

יקירותיי, אתן מוזמנות להגיב בכיף על הפוסט, על מירי, או על בכלל, וכמובן לשלוח לי המלצות על מעצבים ומעצבות ישראליים שאני יכולה לאהוב ולפרגן להם כאן.
נשיבוקים,
המפרגנת




 

 

יום רביעי, 2 בינואר 2013

ג'ני קופרמן - אמנית זכוכית

אני בחורה מאד לא זהירה. הכל תמיד נופל לי, נשבר לי. כשאני שוטפת כלים לרוב נרשם חלל בגזרת הכוסות.
לכן אני מעריצה אנשים שעובדים עם חומרים עדינים כמו זכוכית.
ג'ני קופרמן היא אחת מהם.





ג'ני יוצרת בזכוכית כל דבר שעולה על דעתכם, וגם מה שלא. היא משתמשת בטכניקות מגוונות, החל מטכניקות "קרות" וכלה בשריפת הזכוכית בטמפרוטורה גבוהה.

את דרכה התחילה ג'ני בכלל כעיתונאית, עורכת ומתרגמת. היא בעלת תואר שני בשפה וספרות גרמנית ורק לפני שבע שנים עזבה את עולם העיתונות והחלה ללמוד את מה שבאמת חלמה לעשות - זכוכית.



היא התחילה בויטראז' ולאט לאט החלה להוסיף עוד סגנונות יצירה, עוד טכניקות עבודה ועוד חומרים שניתן לשלב אותם בעת השריפה של הזכוכית. והתוצאות - מרהיבות!

ג'ני לא נחה לרגע, היא כל הזמן לומדת עוד, משדרגת את העבודות שלה, מחדשת ומרעננת, פשוט לא ייאמן מה היא מסוגלת לעשות עם זכוכית, שכל עוד זה תלוי בי פשוט מתנפצת על הרצפה בהזדמנות הראשונה.



ג'ני מעידה על עצמה שאת ההשראה שלה היא מקבלת כמעט מכל דבר, תופעות טבע כמו סתיו או גלי ים, נופים שהיא רואה, שילוב צבעים מעניין בבד של שמלה של אישה שעוברת ברחוב, עלון פרסום שמחכה לה בתיבת הדואר, פרווה של חתולי רחוב, תנועת רקדני בלט ועוד.



ואי אפשר בלי סיפור משעשע - פעם הזמינו ממנה מראה בהשראת יצורי ים. המראה היתה אמורה להוות פריט תואם לפס קישוט בחדר האמבטיה של הלקוח. הפס היה בגוונים של כחול וזהב ואת המראה עשתה ג'ני בתכלת. היא סיכמה עם הנגר שיבנה ארון אמבטיה תואם למראה בגווני ים. הם ישבו זמן רב וערבבו צבעים עד שהגיעו לתוצאה הרצויה בעיניה. כעבור כמה ימים הגיע הארון צבוע בירוק בוהק מזעזע, חזק וארסי. כשג'ני שאלה את הנגר לפשר הצבע הוא ענה שזה בדיוק מה שהיא הזמינה. "לא זה לא" ענתה, ולאחר דין ודברים התברר ש......הנגר עיוור צבעים, ו"שכח" לציין זאת בתחילת העבודה.

הנה המראה, שימו לב לעץ הירוק המכוער המקיף את המראה הנהדרת.


לשמחתי ג'ני אוהבת צבעים ויודעת לשלב ביניהם בצורה נפלאה.



את היצירת של ג'ני, כמו גם פריטים בהזמנה אישית, ניתן להשיג בסטודיו שלה במעלה אדומים. היא שולחת אותן לכל רחבי הארץ.
אפשר לראות יצירות נוספות שלה באתר הבית.
וגם בפייסבוק.

מחירי המוצרים שלה מתחילים ב-80 ש"ח ומטפסים בהתאם למוצר ולעיצוב שתירצו.

ראיתן? אהבתן? אתן יכולות ליצור קשר עם ג'ני ישירות:

ובנייד:  054-2383368
יקירותיי, אתן מוזמנות להגיב בכיף על הפוסט, על ג'ני, או על בכלל, וכמובן לשלוח לי המלצות על מעצבים ומעצבות ישראליים שאני יכולה לאהוב ולפרגן להם כאן.
נשיבוקים,
המפרגנת

יום שני, 31 בדצמבר 2012

Happy New Year 2013

חברות וחברים יקרות ויקרים,
שתהיה לכם אחלה 2013......

תמונה

ממני
המפרגנת

יום שישי, 28 בדצמבר 2012

טוב, יאללה, נו, נסכם את השנה

בפוסט הזה אני מתכוונת לפרגן לעצמי. תחזיקו מעמד.

האמת שאני לא כל כך טובה בסיכומים, הזיכרון שלי די מסננת סלקטיבית, ואם תשאלו אותי מה אכלתי לפני שעתיים בארוחת ערב (שאני בישלתי) אה, נו, תזכירו לי, נדמה לי שהיה שם רוטב....
הקיצ', מאחר והשנה קרו לי כל-כך המון דברים, זאת דווקא תהיה אפשרות נחמדה לשים הכל בפרספקטיבה ולנקות את השולחן לפני ש-2013 שצפויה להיות מטורפת לאללה, תיכנס.

את 2012 התחלתי בעיסוק מאד מינורי בעיצוב תכשיטים, משהו צדדי שאני עושה בערך מגיל 10, וקיבל משמעות "מקצועית" רק בסוף 2011. במהלך השנה התפתחתי משימוש באלמנטים של תחרה, קריסטלים של סברובסקי ומתכות זולות לשימוש בכל חומר שנופל לי לידיים ושיכלול טכניקות עיצוב וייצור התכשיטים. בנקודה זו יש לציין שמעולם לא למדתי צורפות או תכשיטנות ואת הכל אני לומדת תוך כדי תנועה.

2012 היתה השנה שבה סוף סוף יכולתי להגיד בשתי מלים במה אני עוסקת במקום להתפתל בנחש של הסברים על זה שאני עושה גם וגם וגם וגם. עכשיו אני פשוט "עידית שטרן מעצבת תכשיטים", ושתדעו שהגדרה עצמית היותה תמיד עבורי משהו מאד מהותי ומשמעותי שהיה חסר עד כה.

ועם האוכל הגיע התאבון, התחלתי לחפש אפיקי שיווק לתכשיטים, אם בקבוצות נטוורקינג או באינטרנט, וראיתי כי טוב. די מהר הגעתי למסקנה שיש צורך במפקדה קבועה, שתשמש הן כסטודיו (כמה אפשר לעבוד בחדר צדדי במשרד של הבעל, הרואה-חשבון?) והן כחנות "אמיתית", ובאמצע יולי, בשיאו של החופש הגדול (2/3 מהילדים שלי כבר היו בחופש!) פתחתי חנות קטנה ומטריפה בלב גבעתיים.

כולה 5 חודשים עברו מאז פתיחת החנות ואני מרגישה שכבר צעדתי על הירח. אין לתאר את גודל הקפיצה ההתפתחותית-מקצועית שדבר כזה נותן לך. אם בלמידת יכולות ניהול, גיוס עובדים, ניהול זמן ומלאי, תימחור ועוד ועוד. מומלץ בחום.
מה שעוד יותר לא ייאמן זה שדווקא אחרי שהחנות נפתחה, וכביכול התחילה להיווצר לי קריירה משמעותית, לוח הזמנים שלי הסתדר הרבה יותר טוב והתפנו לי כל אחרי-הצהריים לילדים ולבית. זה קרה בשל העובדה שהחלטתי שאחר הצהרים אני לא עובדת, אלא מביאה מוכרות. העלות שלהן בהחלט מחזירה את עצמה גם כספית וגם בשקט הנפשי ובזמן הפנוי שיש לי.

והנה אנחנו כאן, עוד יומיים וחצי לשנה הבאה, וכולי בוערת מרוב תכניות ורעיונות להתפתחות הבאה - אולי עוד חנות? אולי שיווק באפיקים חדשים? אולי שת"פים מעניינים? ובטח ובטח קולקציות חדשות וחומרים מדליקים. אני מתארת לי שחלק מכן בודאי מזדהות עם התחושות האלה. הדילמה של "רגע לפני הקפיצה", הברכים רועדות אבל אם לא תיקפצי תישארי לדרוך במקום, שפירושו בעצם, לדשדש לנצח.

אז זה היה סיכום השנה שלי, כל הזרקור עליי, וואו איזו תרפיה.

שתהיה לכן ולכם שנת 2013 נפלאה. chears!


 

יום שלישי, 25 בדצמבר 2012

ביאנתיקה - ענת ברמן


ביאנתיקה

מי שאוהבת בגדים שתקום!
מי שאוהבת בגדים של מעצבים, שתפורים באהבה מבדים טובים, בצבעים מקסימים, בשילובים מפתיעים וכל זה במחיר שפוי, שתקום!
שבו. 

 

בדיוק בשבילכן מצאתי את ביאנתיקה. המותג ביאנתיקה שייך לענת ברמן, והשם שלו מורכב משילוב משובש ו"קולע בול" של המלים "ענת", "ברמן" ו"ענתיקה".

 
ענת מעידה על עצמה שהיא "שולפת" עיצובים מהשרוול לפי מצב רוח, לפי השראה, ולא מתוך ציווי של בניית קולקציה כזו או אחרת. עם זאת, למרות ה"כאוס" ההשראתי, כביכול, ששורה בתכנון העיצובי, העבודה הסופית של הבגדים היא מוקפדת מאין כמוה, ומתאפיינת בהשקעה בכל תפר עד לשלב ההתוויה (ticketing) שנעשה בצורה דיגטלית.



ענת מקפידה על שילוב בין ישן לחדש, בין בדי וינטאג' בני 20-30 שנה שהיא אוספת לבין שימוש בטכנולוגיות עבודה חדישות ביותר, בין תפירה איכותית "כמו פעם" לבין עיצוב תוך שימוש בתקשורת דיגיטלית, כך שכל לקוחה מכל מקום בארץ יכולה "להגיע" אליה ולקבל את הבגד המותאם עבורה.

הגזרות של הבגדים שלה נקיות, לא מקושקשות, מתאימות למבני גוף שונים, וכמובן למזג האוויר הישראלי.

אני הכי אהבתי את שמלת הדיינר בשתי הגזרות שלה, שרוול קצר ובלי שרוול. השמלה מגיעה במגוון שילובי צבעים, השילוב של ירוק וכתום אהוב עליי במיוחד.


טווח המחירים של הבגדים 99-399 ש"ח, הרבה יותר משפוי!
 
את הבגדים המשגעים של ביאנתיקה ניתן להשיג בסטודיו שלה במשמר השבעה, בתיאום מראש,
וגם בחנויות המקוונות:

ETSY 

ראיתן? אהבתן? אתן יכולות ליצור קשר עם ביאנתיקה ישירות:
biantika.info@gmail.com

יקירותיי, אתן מוזמנות להגיב בכיף על הפוסט, על ענת וביאנתיקה, או על בכלל, וכמובן לשלוח לי המלצות על מעצבים ומעצבות ישראליים שאני יכולה לאהוב ולפרגן להם כאן.
נשיבוקים,
המפרגנת